קציצות

הפעם אני לא מציע מתכון אלא בסיס רעיוני לאין ספור מתכונים.
אנחנו יכולים להשתמש בקטניות בשילוב ירקות וגם בשילוב דגנים. הקטניות ידביקו והירקות יתנו עוד טעם ולחות.
כמו שבמתכון לעוגה עם ביצים אף אחד לא יחשוב להשתמש בביצה קשה, כך אנחנו לא משתמשים בקטניות מבושלות אלא חיות (נא) וטחונות לעיסה.
ברגע שיהיו במגע עם חום מכל סוג שהוא, החלבונים יקרשו ואז ישמרו הקציצות על צורתם. 
קודם כל אנחנו רוצים שהאוכל יהיה מזין, אז כדאי להשרות את הקטניות שנשתמש בהן. ההשריה תעשה 2 דברים, תוריד משמעותית את החומצה הפיטית ותהפוך את הקטניה למזינה וזמינה יותר ודבר שני, תרכך את הקטניה לקראת ההכנה.
החומצה הפיטית פוגעת בספיגה של מינרלים כמו ברזל, סידן ועוד. לכן עדיף להשתמש בקטניות המושרות ולא בקמח מאותה הקטניה. 
את הקטניה המושרית אנחנו טוחנים במעבד מזון. לעיסה זו מוסיפים מלח, כמון, כורכום, שום או כל תיבול אחר שמתאים לנו. בשביל להפוך את זה לקציצה טעימה נשאר להוסיף ירק: בצל, דלעת, פטריות, מנגולד או כל ירק אחר קצוץ דק או מגורד בפומפיה. היחס בין עיסת הקטניות לירק צריך להיות כזה שהעיסה תשאר מספיק דביקה בכדי להפוך לקציצה יציבה ביד עוד לפני ההכנה. יותר מדיי ירקות- הקציצה תתפרק, פחות מדי ירקות- הקציצה תצא יבשה. 
את הקציצה נכין באידוי, אפייה, בישול ברוטב או טיגון במחבת, לבחירתכם. כמובן שאידוי, אפיה ובישול יהיו עדינים יותר לגוף
והילדים בדרך כלל יעדיפו בטיגון קל או ברוטב.